אברהם גרין ז"ל

לזכרו של אברהם גרין

אברהם גרין השאיר חותם משמעותי על פעילות הארגון בהווה ובעתיד.

כיו"ר הארגון יזם אברהם פרויקטים רבים ובהם:

• איחוד כל קהילות מחוז זגלמביה. אנחנו משתדלים להמשיך כיום בדרכו ולצרף קהילות כז’רקי ואחרות
• ב-1985 הוחלט על נטיעת 'יער קדושי זגלמביה’ ליד היישוב מבוא מודיעים ובהובלתו של אברהם, בשנת 1988 הוקם במקום, בתרומות אנשי זגלמביה בארץ ובחו"ל, אתר זיכרון בו מתקיימים טקסי זיכרון בהשתתפות אישי ציבור.
• רישום הארגון כעמותה ב- 1997.
• שיפוץ אתרים יהודיים והקמת אנדרטאות בפולין ובישראל.
• הוצאה לאור של עלון הארגון החל מ- 1997, תחת החוזרים שהיו נשלחים בעבר.
• הנצחת קהילות זגלמביה בשמו של רחוב בתל אביב.
• חיזוק ושימור הקשרים עם יוצאי זגלמביה בעולם.
• אירוח משלחות של ראשי ערים, אנשי ציבור ותלמידים מזגלמביה.
• מלגות לתלמידים, בארץ ובפולין, שכתבו עבודות מחקר על קהילות זגלמביה.
• הקפדה על פגישות ועד הארגון ופגישות חברי הארגון במועדון הארגון ברחוב פרישמן.
• המשך הפעילויות החברתיות ובראשן – ‘נשף חנוכה המסורתי’, ‘סדר ט"ו בשבט’, ‘קפה זגלמביה’, הרמת כוסית לפני ראש השנה ופסח וכן מפגשים נוספים של בני הדור הראשון יחד עם בני הדור השני.

בזכות פעילותו הציבורית זכה אברהם לאותות כבוד. בספטמבר 1995 העניק לו נשיא פולין אות לציון פעילותו למען הקשרים בין יהדות זגלמביה לבין פולין; באוגוסט 2006 העניקה לו עיריית צ'לדז תואר אזרח כבוד של העיר על הקדשת עשרות שנים להנצחת זכר יהדות זגלמביה, מורשתה וקורותיה בישראל ובפולין, ועל פעילותו הענפה להעמקת הקשרים בין יהודים ופולנים בזגלמביה ובפרט בצ'לדז; באוקטובר 2012 העניקה לו עיריית בנדין אות הוקרה; וב-2014 העניקה לו ראשת עירית צ'לדז אות הוקרה נוסף. 

בנות הדור השני של יוצאי זגלמביה מספרות על אברהם:

מאת: רינה כהן קליימן

אברהם גרין, יחד עם בני הדור ראשון חברי הנהלת ארגון יוצאי זגלמביה, היו עבורנו, הצעירים, כמו משפחה. אברהם היה קורא לנו ‘הנוער’ גם כשמלאו לנו 50 ויותר, והיה לו מאד חשוב שנמשיך את המפעל המופלא שבו החלו בני הדור הראשון בארגון. הייתי באה עם אבי לישיבות הארגון כבר מגיל צעיר ותמיד התפעלתי מהרעיונות והיוזמות שאברהם הביא.

במשך תקופה ארוכה פעלנו שלוש בנות דור שני לצידו של אברהם: יונה, אילה ואני. אברהם התעקש והתמיד בביצוע הפעילויות השונות של הארגון אך גם היה פתוח לכל הצעה שלנו והיתה לו אימרה שמלווה אותי תמיד: "תיזמו, תביא רעיונות ואני מבטיח שתמיד נמצא מימון להגשים את החלומות". כך היה גם כשהצעתי לערוך ‘סדר ט"ו בשבט’ באתר ההנצחה במודיעין, וכאשר יזמתי את הכנס הבינלאומי בסוכות 2,000, אליו הגיעו יוצאי זגלמביה מקנדה, אך האמריקאים לא הגיעו כי פורסמה אזהרת מסע בשל האינתיפאדה שפרצה אז, העזנו ועשינו, בתמיכתו של אברהם, כנס ענק של ארבעה ימים מרגשים שבסופם התכנסנו, 450 איש, בדן פנורמה לערב מאד מוצלח, מיוחד במינו עבורנו.

בלנקה, בת זוגו של אברהם, היתה עבורנו האמא של הארגון. רינה דייגי מספרת שבלנקה ייצגה בפולנית מצויינת את הארגון בפגישותיהם עם הפולנים מכיוון שהפולנית של אברהם היתה פחות טובה. לקראת נשפי חנוכה, בנסיעות לחו"ל ובהזדמנויות נוספות, החלטנו עם בלנקה על מיקום, כיבוד ונושאים נוספים.

אברהם היה בעל ידע עצום בהיסטוריה ובגיאוגרפיה ותמיד היה חד לנו חידונים כשנסענו איתו במשלחות הארגון לפולין.

אני מאושרת שניתנה לי הזדמנות להמשיך את דרכו ולהיות אחראית למשלחות לפולין. כשיצאנו לפולין במשלחת הגדולה ב-2018, בהשתתפות 230 איש מרחבי העולם, הרגשתי ואמרתי בנאום הפתיחה, שהקהילה של הורינו שנכחדה במלחמה מתחברת לה מחדש ואני חושבת שאברהם, שם למעלה, רואה את הפעילות והקשרים המשפחתיים שמתאחדים והוא יודע שחזונו להמשכיות הארגון מתגשם.

מאת: יונה קובו קוטליצקי

את אברהם ז"ל ובלנקה זוגתו שתבדל"א, פגשתי לראשונה ב-1995 במסע לפולין. היתה זו הפעם הראשונה בה ביקרתי בזגלמביה במסגרת קבוצת ניצולים ובני דורות ההמשך, והפעם הראשונה בה נחשפתי לפעילות ארגון יוצאי זגלמביה בראשותו של אברהם גרין. מן הרגע הראשון בלט אברהם בעשייה ובתשוקה לכל מה שכרוך בהנצחת יהדות זגלמביה על עריה ועיירותיה, בהפצת העבר המפואר של קהילותיה וסיפור ותיעוד גורלן בתקופת השואה. לאחר שחזרנו מפולין הצטרפתי לפעילות בארגון ומאז צברתי שעות פעילות רבות עם אברהם שגר בשכנותי, פרנסנו יפה את בתי הקפה בשכונה. אברהם ביקש שאתגייס להקמת עלון לארגון ובמשך שנים ערכתי יחד אתו את עלון זגלמביה. ככל שהכרתי אותו טוב יותר למדתי כמה תבונה ורגש היו בו. נושא זגלמביה בער בעצמותיו. הוא השקיע את כל כולו, את זמנו, ממונו ומרצו בארגון, כשבלנקה, זוגתו, שותפה ותומכת בו ובעשייה האינטנסיבית שלו. אני עוד זוכרת את בלנקה טורחת שבועות לפני כל נסיעה לפולין וקונה מתנות לכל הפולנים שאירחו אותנו וקיבלו את פנינו. המזוודה שלה, כשיצאה, היתה תמיד עמוסת מתנות.

ביני לביני, קראתי לאברהם גרין "מיסטר זגלמביה".

אברהם היה גאה מאוד בבני הדור השני בארגון ותמיד אמר – בארגונים דומים לנו הפעילות הולכת ויורדת, או נעלמת, ואצלנו בני הדור השני ממשיכים את דרכנו ואף עולים עלינו. המוטו שלו היה – אל תפסיקו לחלום ולתכנן. תפעלו, והאמצעים למימוש כבר יגיעו. אהבתי וכבדתי את אברהם מאוד ולמדתי ממנו המון.

מאת: אילה אבידב שלזינגר

גם אני, כמו יונה קובו, פגשתי את אברהם ובלנקה לראשונה ב-1995 במסעי הראשון לפולין. נדהמתי לנוכח הנחישות והעוצמה של אברהם להגשים את חזונו להנציח את יהדות זגלמביה במחוזות הולדתו ובו בזמן להנחיל לנו מהידע והחוויות שנצרבו בזכרונו.

עולות בעיני דמעות בכל פעם שאני נזכרת איך אברהם עומד ליד אבן המצבה לזכר בית הכנסת בצ’לדז’ ומספר כיצד הוא כילד ראה את זקני העדה מפרקים, בפקודת הנאצים, את בית הכנסת, לבנה אחרי לבנה – מתפללים ובוכים. לא נשארה עין יבשה במהלך הטקס הזה. במסעות הבאים אברהם חזר על הסיפור הקשה בכל פעם שעמדנו באותו המקום.

אברהם ואבי נהגו לחלוק את הזכרונות מבתי הספר הדתיים בהם למדו בילדותם. הם עשו זאת בדרך כלל בשינון תפילות, בעיקר בסיורים שהיו במחנות ובדרכם לבתי הכנסת שבעיירות זגלמביה.

לעיתים העליתי נושאים או בקשות שאברהם לא הסכים עליהם מיד אך למחרת היה מתקשר אלי ומודיע שיקיים את בקשתי. כך היה עם בקשתי שבן הדור השני ישא לראשונה דברים בטקס יום השואה וכך היה כשביקשתי לכבד אנשים מסויימים בהדלקת המשואות.

מאת: רלי טוביאש פולק

כבת להורים זגלמבאים גאים, נקראתי בצעירותי לאותם נשפי חנוכה מפוארים של שורדי השואה בני האיזור, על מנת לברך את הנוכחים בשם בני דור ההמשך, תוך הבטחה להמשיך לזכור ולא לשכוח לעולם את מה שהורינו לא אחת ניסו בדרכם לספר לנו, בלי לצלק את נפשותינו הכמהות למידע, דבר שלא תמיד היה לנו ולהם קל לעיכול.

משנה לשנה עלה הרעיון של הקמת מסגרת לדור ההמשך ולייסוד מקום עליה לרגל בו נוכל לשמוע וללמוד על מה שעבר על הורינו, סבינו וסבותינו באותה תקופה איומה של השואה.

בתחילה דובר על יצירת מאגר שמות בני הדור השני ובשלבים הבאים כבר התכנסנו אחת לחודש, בני הדור השני, וניסינו ואף הצלחנו ליצור בסיס ללמידה משותפת, לחשיפה לחומר לימודי והיסטורי המשותף למשפחותינו וזאת תוך כדי יצירת מסגרת חברתית שחרגה (באופן חיובי) מהמטרות הספציפיות שלשמן התכנסנו מלכתחילה והפכה לחבורה מגובשת.

אברהם גרין שהיה יו"ר סמכותי שעל פיו יישק דבר, היווה מקור ידע בלתי נדלה המלווה בעובדות היסטוריות ובכושר ארגון נפלא.

אברהם הצליח לאחד את כולנו תחת המטרה הנעלה של שימור וזיכרון השואה, למרות שלא אחת מצאנו את עצמנו בוויכוחים אידאולוגים על הדרך להגיע לאותה מטרה נעלה. ולמרות כל הוויכוחים, כולנו פעלנו למען המטרה המשותפת יחדיו, תוך הוקרה רבה והכרה בחשיבות המטרה לשמה התכנסנו.

יהי זכרו של אברהם גרין ברוך!