רקע כללי
אוֹלקוּש או אולקוץ' (בפולנית: Olkusz, וביידיש: עֶלקיש) היא עיר נפה בדרום פולין, במחוז פולין קטן.
באולקוש חיים כ-37,500 תושבים (2004). העיר נמצאת על הצומת הראשית של הדרכים משלזיה העלית וזגלמביה לקיילצה.
לנקודות ציון הקשורות לקהילה היהודית במפה אינטראקטיבית של אולקוש מתוך המאגר הדיגיטלי של הארגון לחצו כאן
מאנציקלופדיה של הגטאות באדיבות "יד ושם"
בין מלחמות העולם התגוררו באולקוש כ-2,500 יהודים – כרבע מאוכלוסייתה. היהודים עסקו בתעשייה, במלאכה ובמסחר וקיימו מפעלים נרחבים של עזרה הדדית. בעיר הייתה פעילות ציונית וחלוצית ערה לצד פעילות של אגודת ישראל בתחום הפוליטי והחינוכי. ב-1926 היו שמונה מ-24 החברים במועצת העיר יהודים, ואחד מהם אף נבחר לסגן ראש העיר.
הגרמנים כבשו את אולקוש בספטמבר 1939. יהודים מעטים, בעיקר צעירים, נמלטו מזרחה, לתחום שלטונה של ברית-המועצות. עם כיבוש העיר החלו רדיפות היהודים, ביזה וגיוס לעבודת כפייה. נאסר על היהודים להימצא ברחובות ראשיים, והם חויבו לשאת סרט שרוול לבן שעליו מגן דוד כחול; הסרט הומר לאחר מכן בטלאי צהוב בצורת מגן דוד על החזה ועל הגב. עסקים ודירות פרטיות של יהודים הוחרמו, ועל היהודים הוטל לשלם לגרמנים סכום גבוה בכסף ובזהב. בסתיו 1939 הוקם באולקוש יודנרט. בנובמבר הקים היודנרט מטבח ציבורי לחלוקת ארוחות לנזקקים.
ב-1940 הוקם בסוסנובייץ (Sosnowiec) יודנרט מרכזי ליהודי שלזיה עילית המזרחית – ה"צנטרלה". היודנרט של אולקוש הוכפף לו, וחבריו הוחלפו כנראה. בתחילת 1940 התמנה יהודי מאולקוש, סובול (Sobol) שמו, לנציג הצנטרלה באולקוש, ואפשר שלאחר מכן נתמנה ליושב ראש היודנרט המקומי.
לחצו להמשך לאנציקלופדיה של הגטאות באתר "יד ושם"
