שיתוף פעולה עם ארגון יוצאי זגלמביה כחלק מהמסע לפולין של עירוני ב'
רביעי, 08 נובמבר 2017
שיתוף פעולה עם עמותת ארגון יוצאי זגלמביה כחלק מהמסע לפולין של תיכון עירוני ב' במודיעין
את הכתבה רשמה עדי קרן.
זו הייתה משלחת של תלמידי יב עם מחנכי השכבה ומנהלת בית ספר עירוני ב' ע"ש רבין במודיעין.
את היוזמה ליצירת שיתוף פעולה עם ארגון יוצאי קהילת זגלמביה הובילו ורד לייבוביץ, רכזת השכבה שהייתה ראש המשלחת, ועדי קרן רכזת חינוך חברתי ומחנכת בשכבה.
המשלחת התמודדה בפולין בצורה מרשימה עם מזג אויר סוער קר וגשום התלמידים התנהגו למופת וחזרו גדושים במחשבות, רגשות שאלות וחוויות.
המשפט שליווה את המשלחת במסע היה : "האחריות לזכור ולזכור באחריות"
שני עניינים ייחודיים התקיימו במסע זה:
- מפגש עם בני נוער פולנים מבית ספר בעיירה פולנית ביאלסקה-ביאלה, התלמידים קיימו פעילות הכרות משותפת שכללה משחקים ומעגלי שיח, המפגש עורר וחיזק את המאחד בין לאומים שחוו את הטרגדיה, מבלי להשוות ועסק בבניית העתיד ובאחריות של הנוער בבניית דמותה של החברה בעתיד. ברוח זו הסתיים המפגש בשירה משותפת של שירו של גון לנון Imagine .
- שיתוף פעולה עם ארגון יוצאי קהילת זגלמביה, רבים מאיתנו חולפים על פני השלט בכביש 443 שמפנה לאתר קדושי זגלמביה, זהו אתר ייחודי המנציח את יהודי מחוז זגלמביה. צוות השכבה החליט לחבר את חברי המשלחת עם סיפורה של קהילה זו שמונצחת בקרבת מודיעין. נוצר קשר עם שמשון ישביץ תושב מכבים שנמנה עם ראשי העמותה וחיבר את הצוות והמשלחת כולה עם סיפורה של יהדות זגלמביה.
יומיים לפני הטיסה התקיים – טקס יציאה למסע באתר ההנצחה של הקהילה, והתלמידים שמעו במקום את עדותו של אברהם פרידמן, שורד מגטו בנדין ששרד את המלחמה בהיותו בן 7, כאשר כל בני משפחתו נרצחו באושוויץ.
המסע הסתיים בפולין בעיר בנדין– אחת הערים המרכזיות בחבל זגלמביה.
בבנדין נפגשה המשלחת עם צעיר פולני שהקים יחד עם אשתו עמותה העוסקת בשימור, ושחזור ההיסטוריה היהודית. הצעיר פיוטר הסביר למשלחת על הקהילה היהודית בבנדין ועל פעילות העמותה. הוא סיפר על תחושת האחריות שלו ושל הפולנים לזכור באחריות, לשמר ולספר את סיפורם של היהודים שהיו חלק משפיע בחברה הפולנית. הוא דיבר על המחסור במגוון ורב תרבותיות היום בחברה הפולנית.
פיוטר הוביל את המשלחת לביקור בבית כנסת פרטי שהעמותה שלו חשפה ניקתה ומשמרת "בראמה צוקרמנה". המשלחת זכתה להציץ ולהתרשם מבית כנסת פרטי יהודי אמיד בתוך רחוב שפעם עמד בו ביתו המפואר.
המטרה היא שחברי המשלחת ישמרו על קשר עם יוצאי הקהילה גם לאחר המסע לפולין.
מרצ'ן ברגיר מזביירציה היה בין מועמדים לקבלת פרס על שם אירנה סנדלר
ידיעה זו והתמונות נמסרו על ידי החברה חדוה גיל.
בסוף אוקטובר התקיים בוורשה טקס מתן פרס ע"ש אירנה סנדלר. צויינו 11 מועמדים, ביניהם מרצ'ין ברגיר מזביירציה. זהו כבוד גדול למרצ'ין.
פרס ע"ש אירנה סנדלר ניתן מדי שנה לפולנים, שבפעילותם תרמו לשמירה על המורשת היהודית וחידוש תרבות יהודית לפולין. חברינו היקר מרצ'ין ברגיר נבחר כאחד מ-11 מועמדים סופיים לקבלת הפרס. הטקס התקיים בסוף אוקטובר. זהו כבוד גדול. לתיאור מתן פרסים על שם אירנה סנדלר באתר של אירנה סנדלר לחצו כאן
למידע על אירנה סלדר ב- ויקיפדיה לחצו כאן
חסידת אומות עולם, אירנה סנדלר, מתה בבית החולים בפולין בגיל 98. במלחמת העולם השנייה הבריחה 2,500 ילדים יהודים מהגטו וגם כשנתפסה על-ידי הנאצים ועונתה, סירבה לחשוף את שמותיהם. "כל ילד שהצלתי בתקופת המלחמה הוא הצדקה לעצם היותי חיה"
Nagroda im. Ireny Sendlerowej jest przyznawana rokrocznie Polakom, którzy swym działaniem przyczyniają się do zachowania dziedzictwa żydowskiego i odnowy kultury żydowskiej w Polsce. Nagrodę ustanowił w 2008 roku Tad Taube i Fundacja Taubego na rzecz Życia i Kultury Żydowskiej, w celu upamiętnienia Ireny
Sendlerowej, która zmarła 12 maja tego roku, W tym roku Marcin Bergier byl nominowany na kandydata, wsrod 11 .
"קפה זגלמביה" 8-6-2017
חמישי, 08 יוני 2017, מרכז הקהילתי ויצו מיאמי – בית לזרוס, שדרות הקונגרס ברמת גן
הנושא הפעם "משמעות השואה לדורנו"
והמרצה הוא:
אריה ברנע שהוא מחנך ומנהל, חוקר השואה. מנהל קריית החינוך ע"ש דוד בן-גוריון בעמק חפר.
בעברו כיהן כמנהל גימנסיה הרצליה בתל אביב, מנהל תיכון "דנמרק" בשכונת הקטמונים בירושלים ומנהל התיכון האזורי בבאר טוביה.
החל משנת 2007 עומד אריה ברנע בראש ארגון "עמך", הפועל למען רווחתם הנפשית והחברתית של ניצולי השואה, ובראש ועדת החינוך של מרכז רבין.
כמו כן הוא מרצה בנושא "שואה ומשפט" בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
קפה זגלמביה שקיימנו היה מעניין, מרתק ומוצלח מאוד.
הגיעו יותר מ- 50 איש ועוד כמה אורחים. מהדור הראשון הגיעה הגב' פלה טריימן. מידי שנה לפני יום השואה הגב' פלה טריימן משתתפת בטכסים של בתי הספר וכן בפרויקט "זכרון בסלון".
לשימחתנו הגיעו גם 2 בנות מדור שלישי. נשמח בעתיד שיגיעו יותר מהדור השלישי.
תודה לדוד גדנסקי שיצר את הקשר עם אריה ברנע, יושב ראש "עמך", מחנך ומנהל וחוקר שואה.
הנושא היה "משמעות השואה לדורנו". אריה דיבר על כך שהניצולים שחיים בינינו ומסרו עדות עשו זאת מרצונם. ישנם ניצולים שלא יכולים לספר לבני המשפחה את סיפורם אבל מספרים ברצון לאנשים זרים. כאשר נכתב הסיפור הוא צריך להיות רלוונטי לנכדים ולנינים.
מה אנחנו מפיקים מהמסעות לפולין? במרחק של שנים מהשואה, מה אנחנו יכולים לעשות היום? שיהיה עם יהודי זהו "ערך עליון".
בועידת וונזה הוחלט להשמיד 11 מיליון יהודים. כיצד יהדות צפון אפריקה בעיקר מלוב, הגיעה גם כן לאושוויץ ולברגן בלזן. השואה היתה הסיבה שבן גוריון התעקש להקים את הכור האטומי.
זאת בקיצור תמצית ההרצאה.
טקס לציון 72 שנים לשחרור מחנה אבנזה
שבת, 06 מאי 2017
מרצ'ין ברגייר (Marcin Bergier) מזביירצ'ה השתתף ב- 6 במאי 2017 בטקס 72 שנים לשחרור מחנה אבנזה.
אֶבֶּנְזֶה (בגרמנית: KZ Ebensee) היה מחנה ריכוז נאצי לעבודת כפייה, שמבחינה מנהלית נחשב אחד ממחנות-המִשנה (מחנות חוץ) של מחנה הריכוז מאוטהאוזן (גרמנית: Konzentrationslager Mauthausen). להרחבה בויקפדיה לחצו כאן
מרצ'ין הביא עמו מהכנס רשימה של אסירים שהיו במחנה מאזור זביירצ'ה והסביבה
| Vorname/Name | No. KLM | Gestorben + | Geboren * | Kat. |
| Josef Drabik | 9183 | 12.02.1911 | Sch. | |
| Bronislaw Obiedzinski | 33041 | 29.01.1918 | Sch. | |
| Jan Debski | 33711 | 06.04.1902 | Sch. | |
| Ryszard Szczerba (Poremba) | 39425 | 02.04.1945 | 22.02.1924 | Sch. |
| Juliusz Blaskiewicz | 42330 | 01.07.1909 | Sch. | |
| Wladyslaw Pardela | 51921 | 19.06.1925 | Sch. | |
| Jerzy Rauk | 52436 | 11.11.1924 | Sch. | |
| Boleslaw Cholewa | 52664 | 07.04.1913 | Sch. | |
| Wincenty Cogiel (Koziegłówki) | 52671 | 02.02.1945 | 07.02.1903 | Sch. |
| Lazar Chaba | 84526 | 06.07.1914 | Jude | |
| Abraham Chaba | 84527 | 18.03.1923 | Jude | |
| Wolf Rybak | 85724 | 04.10.1902 | Jude | |
| Zbigniew Luczak (Poremba) | 91470 | 08.11.1922 | Sch. | |
| Kazimierz Rok | 94163 | 25.04.1945 | 28.01.1916 | Sch. |
| Wladyslaw Swierzewski | 94294 | 04.04.1926 | Sch. | |
| Arkadiuk Geszczyk | 101725 | 30.04.1945 | 22.02.1925 | Sch. |
| Andrej Zawierucha | 102478 | 19.12.1944 | 04.11.1899 | Sch. |
| Icek Borensztajn | 119572 | 23.10.1924 | Jude | |
| Eugeniusz Blaskiewicz | 120585 | 26.04.1911 | Sch. | |
| Aleksander Turner | 121400 | 26.04.1897 | Jude | |
| Chaim Turner | 121401 | 27.07.1904 | Jude | |
| Majer Zochen | 121493 | 20.04.1945 | 07.09.1912 | Jude |
| Mieczyslaw Koziol | 128373 | 23.01.1921 | Sch. | |
| Czeslaw Ziaja | 129661 | 23.09.1911 | Sch. | |
| Szaja Hochberger | 135799 | 05.06.1919 | Jude | |
| Pinkas Niewiem | 135799 | 10.04.1901 | Jude | |
| Abram Wolnermann | 136335 | 10.03.1914 | Jude | |
| Lejb Grünbaum | 136740 | 01.02.1904 | Jude | |
| Godel Herzberger | 136785 | 20.03.1945 | 04.06.1924 | Jude |
| Herschlik Hochberger | 136792 | 24.07.1914 | Jude | |
| Rubin Holzmann | 136805 | 22.12.1921 | Jude | |
| Pinkus Jaskierowicz | 136837 | 01.12.1920 | Jude | |
| Abram Kamm | 136860 | 15.11.1922 | Jude | |
| Henryk Niski | 137035 | 10.07.1925 | Jude | |
| Eljas Najman | 137046 | 29.10.1910 | Jude | |
| Majer Zauber | 137448 | 23.05.1920 | Jude | |
| Szlama Lewkowicz | 138465 | 30.12.1909 | Jude |
"קפה זגלמביה" 2-3-2017
חמישי, 02 מרס 2017, מרכז קהילתי ויצ"ו מיאמי ביץ (בית
לזרוס) ברמת גן
אמיר השכל חזר אלינו והרצה לנו בנושא :"על מנהיגים יהודיים, מוכרים ונשכחים, בתקופת השואה", בעקבות הספר "על
זיכרון ושכחה"
במהלך מלחמת העולם השנייה היו מספר מבצעי הצלה של יהודיים שהצילו יהודים, אספר על שלושה מהם.
מתברר שהיו כאלו שקיבלו חשיפה והם ידועים ומוכרים וכאלו שלא.
חלקה השני של ההרצאה, והוא לא פחות מרתק, יעסוק בשאלה הנוגעת למושג "זיכרון קולקטיבי", למה יש כאלו שזוכרים אותם וכאלו שלא?
אשמח להציע את הספר למכירה לאחר ההרצאה. הספר לא נועד למטרות רווח, מחירו במסירה ישירה 50 ₪ (במשלוח בדואר 60 ₪). התמורה, בניכוי עלות הספר והוצאות הפקתו, מועברת ל"קרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל" ו"על"ה-נגב נחלת ערן, כפר שיקומי אותו יסד אלוף מיל' דורון אלמוג.
אמיר השכל מספר לנו בכמה משפטים "מי אני" :
יליד 1953, נשוי לעליזה יש לנו ארבעה ילדים ושישה נכדים. אני תא"ל במיל', שרתתי 32 שנים בח"א כטייס תובלה, רוב השרות בתפקיד פיקוד. תפקיד האחרון ראש להק כוח אדם (רלכ"א). בשנת 2001 יזמתי, בשיתוף פעולה עם מי שהיה אז קצין חינוך ראשי, אלעזר שטרן, את פרויקט "עדים במדים", מסעות צה"ל לפולין. לאחר הפרישה עברתי קורס מדריכים בפולין ב"יד ושם". את רוב זמני אני משקיע בלימוד פרק ההיסטוריה היהודית בפולין ופרק השואה ופרויקטים שונים הנובעים מכך. אני יוצא כפעמיים בשנה להדריך משלחות בוגרים בפולין. בנוסף אני מתנדב במרכז לגישור קהילתי בנס-ציונה.
ההרצאה מיועדת לכולם, בני דור ראשון, שני ושלישי כמובן.
אמיר נתן לנו סקירה על הדמויות שבספר "על זכרון ושכחה" – סמיון זורין, טוביה ביילסקי ומרדכי אנילביץ וסיפר כיצד הגיע לחקור ולכתוב עליהם.
הגיעו כ- 40 איש והיה מאוד מעניין.
"קפה זגלמביה" 2-3-2017
חמישי, 02 מרס 2017, מרכז קהילתי ויצ"ו מיאמי ביץ (בית
לזרוס) ברמת גן
אמיר השכל חזר אלינו והרצה לנו בנושא :"על מנהיגים יהודיים, מוכרים ונשכחים, בתקופת השואה", בעקבות הספר "על
זיכרון ושכחה"
במהלך מלחמת העולם השנייה היו מספר מבצעי הצלה של יהודיים שהצילו יהודים, אספר על שלושה מהם.
מתברר שהיו כאלו שקיבלו חשיפה והם ידועים ומוכרים וכאלו שלא.
חלקה השני של ההרצאה, והוא לא פחות מרתק, יעסוק בשאלה הנוגעת למושג "זיכרון קולקטיבי", למה יש כאלו שזוכרים אותם וכאלו שלא?
אשמח להציע את הספר למכירה לאחר ההרצאה. הספר לא נועד למטרות רווח, מחירו במסירה ישירה 50 ₪ (במשלוח בדואר 60 ₪). התמורה, בניכוי עלות הספר והוצאות הפקתו, מועברת ל"קרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל" ו"על"ה-נגב נחלת ערן, כפר שיקומי אותו יסד אלוף מיל' דורון אלמוג.
אמיר השכל מספר לנו בכמה משפטים "מי אני" :
יליד 1953, נשוי לעליזה יש לנו ארבעה ילדים ושישה נכדים. אני תא"ל במיל', שרתתי 32 שנים בח"א כטייס תובלה, רוב השרות בתפקיד פיקוד. תפקיד האחרון ראש להק כוח אדם (רלכ"א). בשנת 2001 יזמתי, בשיתוף פעולה עם מי שהיה אז קצין חינוך ראשי, אלעזר שטרן, את פרויקט "עדים במדים", מסעות צה"ל לפולין. לאחר הפרישה עברתי קורס מדריכים בפולין ב"יד ושם". את רוב זמני אני משקיע בלימוד פרק ההיסטוריה היהודית בפולין ופרק השואה ופרויקטים שונים הנובעים מכך. אני יוצא כפעמיים בשנה להדריך משלחות בוגרים בפולין. בנוסף אני מתנדב במרכז לגישור קהילתי בנס-ציונה.
ההרצאה מיועדת לכולם, בני דור ראשון, שני ושלישי כמובן.
אמיר נתן לנו סקירה על הדמויות שבספר "על זכרון ושכחה" – סמיון זורין, טוביה ביילסקי ומרדכי אנילביץ וסיפר כיצד הגיע לחקור ולכתוב עליהם.
הגיעו כ- 40 איש והיה מאוד מעניין.
"קפה זגלמביה" 2-3-2017
חמישי, 02 מרס 2017, מרכז קהילתי ויצ"ו מיאמי ביץ (בית
לזרוס) ברמת גן
אמיר השכל חזר אלינו והרצה לנו בנושא :"על מנהיגים יהודיים, מוכרים ונשכחים, בתקופת השואה", בעקבות הספר "על
זיכרון ושכחה"
במהלך מלחמת העולם השנייה היו מספר מבצעי הצלה של יהודיים שהצילו יהודים, אספר על שלושה מהם.
מתברר שהיו כאלו שקיבלו חשיפה והם ידועים ומוכרים וכאלו שלא.
חלקה השני של ההרצאה, והוא לא פחות מרתק, יעסוק בשאלה הנוגעת למושג "זיכרון קולקטיבי", למה יש כאלו שזוכרים אותם וכאלו שלא?
אשמח להציע את הספר למכירה לאחר ההרצאה. הספר לא נועד למטרות רווח, מחירו במסירה ישירה 50 ₪ (במשלוח בדואר 60 ₪). התמורה, בניכוי עלות הספר והוצאות הפקתו, מועברת ל"קרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל" ו"על"ה-נגב נחלת ערן, כפר שיקומי אותו יסד אלוף מיל' דורון אלמוג.
אמיר השכל מספר לנו בכמה משפטים "מי אני" :
יליד 1953, נשוי לעליזה יש לנו ארבעה ילדים ושישה נכדים. אני תא"ל במיל', שרתתי 32 שנים בח"א כטייס תובלה, רוב השרות בתפקיד פיקוד. תפקיד האחרון ראש להק כוח אדם (רלכ"א). בשנת 2001 יזמתי, בשיתוף פעולה עם מי שהיה אז קצין חינוך ראשי, אלעזר שטרן, את פרויקט "עדים במדים", מסעות צה"ל לפולין. לאחר הפרישה עברתי קורס מדריכים בפולין ב"יד ושם". את רוב זמני אני משקיע בלימוד פרק ההיסטוריה היהודית בפולין ופרק השואה ופרויקטים שונים הנובעים מכך. אני יוצא כפעמיים בשנה להדריך משלחות בוגרים בפולין. בנוסף אני מתנדב במרכז לגישור קהילתי בנס-ציונה.
ההרצאה מיועדת לכולם, בני דור ראשון, שני ושלישי כמובן.
אמיר נתן לנו סקירה על הדמויות שבספר "על זכרון ושכחה" – סמיון זורין, טוביה ביילסקי ומרדכי אנילביץ וסיפר כיצד הגיע לחקור ולכתוב עליהם.
הגיעו כ- 40 איש והיה מאוד מעניין.
מפגש עם מרצ'ין בירגר (Marcin Bergier) מ- זווירצ'ה
חמישי, 19 ינואר 2017, קניון רמת אביב, בית קפה "רמת אביב" בחלק המזרחי של קומת הקרקע ליד חנות 'דומו'
ביום חמישי האחרון 19/1/2017 פגשנו את מרצ'ין בירגר ומשפחתו שהגיעו לביקור מזביירצ'ה.
כמה משפטים נוספים על מרצ'ין שכתבה חדוה גיל:
באמת מרצ'ין מטפל בבית הקברות היהודי בזביירצ'יה, אחד מבתי הקברות היהודיים המתוחזקים ביותר בפולין. מרצ'ין לא מקבל על כך שום תמורה, הוא עושה זאת בהתנדבות ומגייס כסף ממקורות שונים, פרטיים וציבוריים. ביום 1 בנובמבר כל שנה, "יום כל הקדושים" הנוצרי, כאשר נוהגים לבקר בבתי קברות, מרצ'ין פותח גם את בית הקברות היהודי למבקרים ונערים מארגון הצופים אוספים תרומות. כך יכלו להתקין שער חדש ולעשות עבודות תחזוקה חשובות. לאחרונה קבר האחים שבתחום בית הקברות הוכר כ"מונומנט לאומי" וחודש. נקווה שבפגישה נוכל להראות לכם כמה תמונות.
אבל נוסף לכך מרצ'ין, שבמקצועו הוא מורה להיסטוריה, עוסק הרבה בנושאים יהודיים. הוא יזם בשנת 2013 אירועים לזכר 70 שנה לחיסול הגטו. האירועים נמשכו כמה ימים והשתתפו בהם אורחים רבים וגם אזרחי העיר.
הוא מרצה במסגרות שונות על נושאים יהודיים, ובכלל נחשב בעיר למומחה לענייני יהדות. בימים האחרונים הוא גילה בעיירה קרובה, פיליצה, שהשתמשו שם במצבות מבית הקברות היהודי לבניית בתי שימוש. בצילום רואים, שאלה מצבות עתיקות מאד, בנות מאתיים שנה. מרצ'ין ;מתכנן לפעול בעניין הזה.
נוסף לכך הוא עזר לאנשים רבים במציאת מסמכים משפחתיים במשרדים שונים.
בכלל הכרנו אותו לפני כ-13 שנה, כאשר היה כאן בהשתלמות מורים ב"יד ושם", ומאז ביקר בישראל עוד כמה פעמים. כעת הוא בא עם אשתו יאדזיה ועם בנו אנטון בן 11.
למפגש בקפה "רמת אביב" הגיעו כ- 30 איש שהיו בקשר עם מרצ'ין בעבר. הגיעו גם חברים חדשים שהצטרפו לאחרונה לארגון ורוצים לשמור איתו על קשר גם בעתיד. מי שרוצה לייצור קשר עם מרצ'ין יכול לכתוב לאתר או בטלפון הרשום מטה.
המפגש היה מאוד מרגש לכולנו.
אפשר לראות תמונות מהמפגש הן באתר האינטרנט של הארגון (בהמשך) והן בפייסבוק בקבוצת "דור שני ושלישי ליוצאי זגלמביה".
למצגת שהוכנה על ידי מרצ'ין ברגר לחצו כאן
קפה זגלמביה 25-8-2016
ראשון, 28 אוגוסט 2016, מרכז הקהילתי "בית לזרוס" (ויצ"ו מיאמי ביץ) שדרות הקונגרס 21 רמת גן
ביום חמישי האחרון קיימנו מפגש מרגש מאוד לסיכום נסיעת משלחת הארגון לזגלמביה ופולין. היגיעו למפגש רוב חברי הקבוצה וכן חברים נוספים מדור שני ושלישי לפגוש, לשמוע ולראות בתמונות, שרצו על המסך, מחוויות הנסיעה.
ראשית סיפרנו על המתנ"ס (קיבלנו את האולם ללא תמורה) "בית לזרוס – ויצ"ו מיאמי ביץ".
בהמשך מנחם סיפר את סיפור ההשרדות שלו ושל ההורים שלו. כיצד הם הסתתרו, ברחו, ניצלו והצליחו להגיע לארץ עוד לפני שמלחמת העולם הסתיימה.
בהמשך עלו חברים וסיפרו מהחוויות של הנסיעה, היו שאלות והיו גם תשובות.
היה כיבוד ושתיה שהביאו החברים, היה מצב רוח טוב ואווירה נעימה, כמו בנסיעה של הקבוצה לפולין.
בנוסף מתגבשת קבוצה בארגון של בני הדור השלישי.
לאחר ההודעה הראשונה שנשלחה לכל החברים לפני כשבוע, היתה הענות יפה ונרשמו לא מעט בני דור שלישי, בנוסף לאלה שכבר רשומים מזה זמן רב.
נפתחה גם קבוצה ב- whatsapp מנוהלת על ידי רן שרמן, ובמקביל אני אמשיך לשלוח לכם מיילים.
ולסיכום אנחנו מצפים לראות את כולכם בהרמת הכוסית ובפעילויות האחרות העתידיות, שכמובן נודיע עליהם בבוא הזמן.
רחל בבס-צנטנר מזכירת הארגון
דור שני למשפחת רכניץ מדומברובה גורניצ'ה
מפגש דור שני ושלישי 19-3-2016
במוצאי שבת 19-3-2016 התקיים בביתה של חברת הנהלת הארגון, אילה אבידב, ברעננה מפגש מרגש של בני הדור השני, וארבעה בני דור השלישי. באירוע השתתפו גם כמה מבני הדור הראשון ביניהם יושב ראש הארגון, מנחם ליאור, ורעייתו, חנקה.
חלק מהמשתתפים במפגש היו חברי ארגון ותיקים ולחלקם זה מפגש ראשון עם חברי ארגון זגלמביה.
את הערב פתח מנחם ליאור בדבריו על חשיבות שמירת הקשר בין בני הדור השני והשלישי לארגון זגלמביה. בהמשך הנעימה את זמננו, בניגון ובשירה, רביעיית גלים (בפסנתר, חליל צד, קלרינט וזמרת) שהופיעה בערב הודות ליוזמת חברתנו רינה כהן.
בהמשך נשאו דברים וסיפרו על החיבור שלהם לארגון: רן שרמן, נציג הדור השלישי, רחל בבס, מזכירת הארגון המסורה, דפנה אלדר, חברת ההנהלה המרכזת את הטיפול בסידורי הנסיעה של משלחת הארגון לזגלמביה, בקיץ הקרוב, סיפרה על תכנית הטיול , רינה כהן, חברת ההנהלה, סיפרה על מאמציה להפגיש את בני הדור השני ליוצאי זגלמביה, המתגוררים בארצות הברית, עם מקביליהם הישראלים וככל הנראה ישתתפו כמה מהם, ומארצות נוספות, במשלחת משותפת של הארגון בקיץ הקרוב.
כמה משתתפים נוספים שיתפו אותנו בסיפורם המשפחתי והקשר שלהם לזגלמביה וכרגיל במקרים כאלה, ההתרגשות למשמע הסיפורים הייתה גדולה.
גם מקומו של החלק הקולינרי לא נפקד, ובחצר הבית הוצבו שולחנות ועליהם מאכלים טעימים מעשה ידי החברים שהשתתפו.
האווירה הייתה נעימה מאוד וניכר כי רבים מהחברים רוצים לשמור קשר גם בעתיד.
תקוותנו היא כי חברים נוספים ירתמו למעגל הפעילים בארגון, וכל אחד כפי יכולתו וכשרונו.
סוכם על ידי איציק אופלר
טקס הסרת לוט לאנדרטה לזכר גירוש יהודים מ- Umszlagplatz בסוסנוביץ
קפה זגלמביה 23-6-2015
משרד ארגון זגלמביה
נושא ההרצאה הפעם – "הכחשת השואה" בעקבות פרסום ספרו של אבו מאזן הקושר בין נאציזם לציונות.
הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט של המנהיג הפלסטיני מ-1982, המסביר לכאורה כיצד שיתפה הציונות פעולה עם הנאצים, ותורגם בידי ד"ר מבר אילן. "נלחם לשינוי המורשת של אבו מאזן"
המרצה – ד"ר אדי כהן הוא מזרחן, יליד לבנון, שימש בעבר כעמית מחקר במכון הבינ"ל לחקר השואה ביד ושם וכיום משמש כעמית מחקר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן. הוא מתמחה בתעמולה הנאצית בשפה הערבית ושיתוף הפעולה בין הערבים לבין גרמניה הנאצית. ד"ר כהן פעיל במרכז הארגון שפועל למען השבת זכויותיהם של הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן.
כתבה על החבר יצחק טורנר ב- WALLA
חמישי, 16 אפריל 2015
חבר ארגון זגלמביה, יצחר טורנר, מופיע בכתבה בנושא ניצולי שואה באתר WALLA .
"אל תשכחו אותנו": 10 ניצולים נזכרים בעבר ומביטים אל העתיד.
ניצולי השואה בישראל הולכים ומתמעטים, וכך גם עדויותיהם – סיפורים שאילו סופרו בגוף שלישי ספק אם היה מי שיאמין או אפילו יקשיב. לכל אחד מ-185 אלף הניצולים החיים בינינו יש סיפור משלו, והחיים שאחרי המלחמה הביאו אותם למקומות שונים, אך בין אם הם חיים ברווחה או בעוני, בודדים או בעלי משפחה ענפה ותומכת, המסר שלהם אחיד: "אל תשכחו מאיפה אנחנו באנו ולאן אתם הולכים". לרגל יום השואה החל מחר (חמישי) הביאה וואלה חדשות את סיפוריהם של עשרה ניצולים מהמלחמה ואת המסר שלהם לעולם.
להלן קטע המתייחס ליצחק טורנר, בסוף הקטע יש קישור לכל הכתבה:
שם: יצחק טורנר
שנת לידה: 1922
ארץ מוצא: פולין
שנת עלייה: 1946
מגורים: תל אביב
מצב משפחתי: אלמן, אב לשתיים
לעולם לא אשכח
עם תחילת המלחמה, בכל מקום שאליו הגיעו הגרמנים הם שרפו את בתי הכנסת. אני ממש זוכר את הגעתם לבנדין, העיירה שבה התגוררתי, ואת הצתת בית הכנסת שלנו על כל אנשיו. לא יכולתי לראות את זה. הם המשיכו בהצתות, כולם רצו ואני רצתי לכנסייה סמוכה. בדרך ירו בי, נפגעתי אך לא הרגשתי בכך. בכנסייה קיבלתי עזרה ראשונה, אך הכומר אמר לי שהוא לא יכול להחזיק אותי שם כי הגרמנים יהרגו את כולם, ופתח לי יציאה אחורית לבית הקברות, ובו ישנתי בלילה. בבוקר הגעתי לבית חולים, ולא נתנו לי להיכנס אליו. היה שם רופא שיצא ועזר לי וליהודים רבים, והוא השאיר אותי שם במשך חודש ימים. כשהגעתי ארצה פעלתי שיוכר כחסיד אומות עולם".
מסר שארצה להעביר
פתחו לנו את השערים ואמרו לנו 'אתם חופשיים', אך לאיש לא היה לאן ללכת כשלאף אחד לא היה בית או משפחה. עצוב לומר שהיום העולם נשאר אותו דבר. אנשים נהרגים במקומות רבים, ולאיש לא אכפת. אני חושש שמלחמת עולם שלישית היא רק עניין של זמן".
למעבר לכתבה באתר walla לחצו כאן
קפה זגלמביה 28-1-2015
רביעי, 28 ינואר 2015 21:00
משרד ארגון זגלמביה
"קפה זגלמביה" התקיים ביום רביעי 28.1.2015 שעה 19.00.
והפעם הרצאתו של אמיר השכל, אשר פגשנו בעבר כאשר הביא את סיפורו של "הסוהר מבלוק 11".
להלן תקציר על הספר ועל אמיר השכל:
שם ההרצאה: בעקבות הספר "גיבורים רגילים" על חסידי אומות העולם.
sefer giborim regilim
בתקופה האפלה של השואה היו גם ניצוצות של אור, אלו, מי שלימים הוכרו על ידי "יד ושם" כחסידי אומות העולם. חסידי אומות העולם הם הרבה מעבר לסיפור מרגש של הצלה, אלו אנשים שפעלו באופן שונה מסביבתם.
במהלך השנים, מאז סיום המלחמה, ההתמקדות של ההיסטוריונים והכותבים השונים הייתה ברוצחים, פחות מידי בקצה השני של הסקלה במצילים, מי הם היו? מה היו המניעים שלהם? מה מאפיין את הבתים שבהם הם גדלו? מה יש ללמוד מהם? זה יהיה לב ההרצאה.
מי אני:
יליד 1953, נשוי לעליזה יש לנו ארבעה ילדים וחמישה נכדים. אני תא"ל במיל', שרתתי 32 שנים בח"א כטייס תובלה, רוב השרות בתפקיד פיקוד. תפקיד האחרון ראש להק כוח אדם (רלכ"א). בשנת 2001 יזמתי, בשיתוף פעולה עם מי שהיה אז קצין חינוך ראשי, אלעזר שטרן, את פרויקט "עדים במדים", מסעות צה"ל לפולין. לאחר הפרישה עברתי קורס מדריכים בפולין ב"יד ושם". את רוב זמני אני משקיע בלימוד פרק ההיסטוריה היהודית בפולין ופרק השואה ופרויקטים שונים הנובעים מכך. אני יוצא כשלוש פעמים בשנה להדריך משלחות בוגרים בפולין. אני מתנדב במרכז לגישור קהילתי בנס-ציונה ומתנדב בער"ן.
ביקור אצל ראובן אלוני
חמישי, 18 דצמבר 2014, ביקור אצל ראובן אלוני
בביקור לקחו חלק: שחף אביטל, אלון קריסטל והדס לקט.ראובן אלוני נולד ב- 1925 וגדל בסוסנוביץ', הוא הצטרף במהלך המלחמה לצבא גנרל אנדרס ,
שריכז כוח לוחמים , ע"מ להלחם נגד הגרמנים בצפון אפריקה. בשנת 1942 עלה ארצה
בעלייה בלתי לגלית והתיישב בעיר תל אביב עד עצם היום הזה. יש לו 8 נכדים. הוא שירת
ביחידה 154 שמפעילה סוכנים והיה שנים רבות בצבא והגיע לתפקיד בכיר וגם במוסד והשתתף במבצעים
רבים בארץ ובחו"ל במסגרת התפקיד.
שמחנו לקחת חלק במפעל הזה ולפגוש אדם מקסים כמו ראובן. בתור דור שלישי לזגלמביה אנו חושבים
שזה חשוב מאוד לחבר בין הדורות ולהעביר את המורשת וההיסטוריה לדורות הבאים.
CHANUKA in Brama Cukermana 20-12-2014
CHANUKA in Brama Cukermana 20-12-2014
שבת, 20 דצמבר 2014
Brama Cukermana, Będzin, Poland
Our Dears
It was very special, happy evening yesterday in Brama Cukermana on the 5th day of Chanuka
Chanuka was great: we had latkes, pączki, candles, dreidel and we hosted Rabbi Yehoshua Ellis.
We were thinking about you in Będzin! You and your families are always with us
We love you!
Best: Karolina, Piotr, Ola, Wojtek, Marta, Helenka and Andrzej
People from Brama!
קפה זגלמביה 24-11-2014
שני, 24 נובמבר 2014, משרד ארגון זגלמביה
ביום שני 24.11.14 נפגשנו "בקפה זגלמביה" בארגון בנוכחות חברי ההנהלה, חברי ארגון ותיקים וחדשים וארחנו את פיוטר יעקובנקו. קרולינה חלתה ולא יכלה להגיע.
ההרצאה היתה מעניינת ולמדנו על פועלם של קרולינה ופיוטר למען יהדות זגלמביה ובנדין בפרט.
הם משתפים גם את תלמידי בתי הספר של בנדין במלאכת השימור, השיחזור, הם עורכים סיורים לתושבי העיר על מנת שיכירו את ההסטוריה היהודית .
קרולינה ופיוטר התחילו את הפרויקט עם דחף ללמוד ולדעת אבל לא ידעו מה יצא מזה, והנה הם כבר 5 שנים עובדים על הפרויקט הזה.
בנוסף הם הכינו דו"ח על 64 בתי קברות בזגלמביה ושלזיה עילית.
אלכסנדרה עוזרת להם בפעילויות השונות.
פיוטר סיפר על הבית שהם השכירו וכיצד שחזרו את הקירות וכן ציין את ההוצאות שיש להם על הבית המושכר.
המצגת שפיוטר הציג לנו נמצאת באתר WWW.BRAMACUKERMANA.COM
הנוכחים בקפה: מנחם וחנקה ליאור, יצחק טורנר, שמשון ישביץ, דפנה אלדר, דב פניני, שלמה קריב, רינה כהן, אילה אבידוב, רן שרמן, רפי יהלומי, איציק אופלר, דנה ודורון גרין (הבן והנכדה של אברהם גרין), ציפי וקופל בז'גובסקי, רבקה אדרת, עופר אדרת וחברתו העיתונאית קרולינה (היא מכינה כתבה על הארגון שלנו לעיתון בפולין), אהרון יערי ואלון יערי, שרה רזניק (פעם ראשונה בארגון), משה פרי, יוסי רודולר (חבר חדש), רונן הרן, חיים דקל, רחל פלבנר, יהודה נצח וחנה בליטה, זהבה ושמשון מירנברג (פעם ראשונה), בני ומירה הרשקוביץ, דלית נדל, לאה ברכוז (הנדלר) ובעלה – חברים חדשים.
ב יפו.
קפה זגלמביה 6-3-2014
חמישי, 06 מרס 2014, משרדי הארגון
הפעם בתוכנית (בעזרתה של שרה אורן) הרצאתו של אמיר השכל והנושא: בעקבות הספר "הסוהר מבלוק 11".
על ההרצאה: תא"ל במילואים אמיר השכל, חוקר שואה ומדריך מסעות בפולין, התחקה, צעד אחר צעד, אחר סיפור חייו המדהים של יעקב קוזלצ'יק שהיה הסוהר של בלוק 11 במחנה אושוויץ. בספר פורס אמיר בפני הקורא, ביסודיות של בלש היסטורי, דמות יוצאת דופן גם בהקשר הלא יאמן של גורל יהודי אירופה במלחמת-העולם-השנייה. במהלך התחקיר – בישראל, פולין וגרמניה – נחשף אמיר לעוד ועוד הפתעות. תוצאותיהן הביאו אותו, בסופו של דבר, להקים בבית הקברות קריית-שאול שבתל-אביב מצבה על קברו של האיש שמעולם לא הכיר.
קפה זגלמביה 6-2-2014
חמישי, 06 פברואר 2014 21:00
משרדי הארגון
ביום חמישי 6 בפברואר 2014 בשעה 19:00 בערב נפגשנו שוב בארגון ברח' פרישמן 23 תל אביב, ל"קפה זגלמביה" המסורתי שלנו.
במפגש הצגנו את הסרט שמספר את חנוכת האנדרטה בבנדין בשנת 2005 בהשתתפות משלחת גדולה של אנשי הארגון, ביניהם יצחק טורנר.
ביקור אצל זאב קלסנר
שלישי, 16 דצמבר 2014
יצא לי לבקר אמש לנר ראשון של חנוכה את זאב קלסנר דור ראשון לשואה יליד סוסנוביץ, אדם כשרוני מאוד ולבבי, אומן בנפש ובנשמה.
זכיתי לשמוע ממנו על מסע ההישרדות במלחמת העולם השנייה והעלייה לארץ בעליה ב' והשתלבותו בארץ ובצבא, סיפור חיים מרתק …
זאב הוא אומן צייר ופסל בחסד עליון, העבודות שלו כולם מוצגות וממלאות את הקירות בביתו שבגבעתיים, המלצתי לו לעשות גלריה כדי שכולם יכלו ליהנות מהם.
אני מצרף תמונות שצילמתי מהביקור ואת העבודות שלו .
רני שרמן
ביקור ראשי הערים בנדין וצ'לדז'
אתר זיכרון לקדושי זגלמביה במודיעין
850 ראשי רשויות, מושלים ומלווים מ- 44 מדינות הגיעו בחודש מרץ 2008 לירושלים עם פתיחת כנס הערים התאומות הבינלאומי לרגל 70 שנה להיווסדו של מרכז השלטון המקומי ולציין 60 שנה לישראל.
הכנס התקיים ברובו בירושלים ובמהלכו סיירו האורחים במקומות הקדושים בעיר, בקרו בים המלח וביד ושם.
משלחת גדולה של כ- 80 ראשי עיר הגיעה גם מפולין וביניהם, ראש העיר בנדין – מר רדוסלב באראן וראש העיר צ'לאדז' – מר מארק מרוז'ובסקי.
כמה מחברי הארגון נפגשו עם ראשי ערי זגלמביה, הביאו אותם לביקור ביד הזיכרון במודיעין וערכו להם סיור בתל-אביב יפו.
תערוכה במוזיאון הלאומי פוזנן
שישי, 08 אוגוסט 2008 03:00
יוסי למל מציג בתערוכה במוזיאון הלאומי פוזנן
בתיה למל – גרפינקל (Batya Lemel-Garfinkel) נולדה בשנת 1928 בעיר בנדין. בתיה בתם של יוסף ויוכבד גרפינקל גדלה במשפחה אורתודוקסית בת 12 נפשות של חסידי רדומסק.
לבתיה היו שש אחיות: חיה, ינטל, שרה, פלה, רחל ופרל.
בשנת 1934 עברה המשפחה לרח' מודזיובסקה 42 שם עברה ילדותה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה וכבוש בנדין ע"י הנאצים, הצליחה המשפחה למרות התנאים הקשים להשאר ביחד עד מרץ 1943. אז נלקחה בתיה באישון לילה למחנה עבודה גלנאו -באד קודובה (Bad Kudowa) ומשם הועברה למחנה לנגה בילאו-ביילאווה (Langebidau – Bielawa).
בתחילת ינואר 1945 נלקחה יחד עם אסירות המחנה לצעדת המוות. בלילה הראשון הצליחה להמלט והסתתרה בתור נערה נוצריה בשם ברברה רוטה בכפר בסודטים.
כל שאר משפחת גרפינקל נלקחה לאושוויץ בקיץ 1943.
אחרי המלחמה עברה לעיר פטרסוולדאו (Peterswaldau) ומשם הגיעה ב-1947 לישראל. אחרי מלחמת העצמאות התגייסה לצה"ל ליחידת הצנחנים.
65 שנה אחרי חזרה בתיה לביתה ברחוב מודזיובסקה בלווית בנה יוסי ונכדתה נועה בת ה-8.
מיום הוולדה זכתה נועה לכינוי "סרצה מויה"-הלב שלי בפולנית כמו שנקראה בתיה ע"י אמה.
יוסי למל אמן כרזות שחזר באמצעות בתו נועה את סיפורה וזיכרונותיה של בתיה וששת אחיותיה שאינן.
סיפור הדירה, חצר המשחקים, השוק ,הרחוב והטירה (Zamek) של עיר הולדתה.
כיום חיה בתיה בירושלים עם בעלה ברנרד דב למל, השכן שגדל ברחוב מודזיובסקה 44 יש להם 3 ילדים ו-9 נכדים.
בתערוכה שתפתח ב08.08.08 במוזיאון הלאומי בעיר פוזנן בפולין יוצג סיפור זה בנוסף לעבודות
פוליטיות וחברתיות של יוסי למל שנעשו במהלך השנים האחרונות והוצגו במקומות רבים בעולם.
למעבר לכתבה על התערוכה באתר פולני לחצו כאן












