בתיה למל נולדה בשנת 1928 למשפחה חרדית בת עשרה ילדים בבנדין, בתם של יוסף ויוכבד גרפינקל. חלק מילדותה עבר עליה בגטו בנדין שבפולין. בשנת 1943 נלקחה למחנה עבודה. הוריה ושמונה מאחיה של בתיה נספו בשואה, אח אחד שרד. לאחר מותה בשנת 2012, סיפר העיתונאי עופר אדרת את סיפורה
