אתר הנצחה המרשים ב- 'יער קדושי זגלמביה' באזור מודיעין,
משתרע על שטח של עשרות דונמים. אלפי יהודי זגלמביה לדורותיהם מתכנסים באתר זה לטקס יום השואה.
יער קדושי זגלמביה הוא גלעד ונר נשמה לקהילת יהדות זגלמביה שנמחקה במלחמת העולם השנייה בלב יער בן שמן. מעל גבי אבני ההנצחה של הקהילות היהודיות שהושמדו ניצבת המילה "יזכור".
בשנת 1985, בשיתוף פעולה עם קק"ל, נטע הארגון את "יער קדושי זגלמביה" שבו 10,000 עצים, בחבל מודיעין.
בהמשך הוקם במקום אתר הנצחה יהדות זגלמביה שתוכנן על ידי מרילה פדר ודב חוף. למימון הפרויקט נערכה מגבית בקרב יוצאי זגלמביה בארץ ובעולם. הודות לתרומתם של יוצאי זגלמביה מכל קצוות תבל, הוקמה ב"יער קדושי זגלמביה" יד זיכרון להנצחת הקורבנות ובה אנדרטת "זכור", הנראית למרחקים ולידה שש משואות לזכר קורבנות השואה ומשואה שביעית לתפארת מדינת ישראל, רחבה שבה מונצחות הקהילות החרבות והסבר עליהן, מרתף להנצחת הנספים – שעל קירותיו חקוקים שמותיהם של אלפים מבין הקדושים שנרצחו, יד לזכר חללי "נצר אחרון" – חללי מערכות ישראל, שניצלו מהתופת, אולם נהרגו במערכות ישראל ואשר למשפחתם לא נותר שריד וזכר, אנדרטה לזכרן של ארבע לוחמות המחתרת היהודית שסייעו למורדי הזונדרקומנדו באושוויץ בשנת 1944 והוצאו להורג בתלייה על ידי הגרמנים, אנדרטה לזכר המכתב האחרון מבנדין – שנכתב ב-13 ביולי 1943 על ידי חברי המחרת לחבריהם בארץ ישראל ואמפי תיאטרון פתוח המשמש מדי שנה לאירוח טקסי הזיכרון לשואה ולגבורה, לכינוסים ולאירועים חברתיים.
הודות לתרומתם של יוצאי זגלמביה מכל קצוות תבל, הוקם ב"יער קדושי זגלמביה" יד זיכרון להנצחת הקורבנות ובה אנדרטת "זכור", הנראית למרחקים ולידה שש משואות לזכר קורבנות השואה ומשואה שביעית לתפארת מדינת ישראל, רחבה עם שמות הקהילות החרבות והסבר עליהן, מרתף להנצחת הנספים – שעל קירותיו חקוקים שמותיהם של אלפים מבין הקדושים שנרצחו, יד לזכר חללי "נצר אחרון" – חללי מערכות ישראל, שניצלו מהתופת, אולם נהרגו במערכות ישראל ואשר למשפחתם לא נותר שריד וזכר, אנדרטה לזכרן של ארבע בנות זגלמביה, שסייעו למורדי הזונדרקומנדו באושוויץ בשנת 1944 והוצאו להורג בתלייה על ידי הגרמנים, אנדרטה לזכר המכתב האחרון מבנדין – שנכתב ב-13 ביולי 1943 על ידי חברי המחרת לחבריהם בארץ ישראל ואמפי תיאטרון פתוח המשמש מדי שנה לאירוח טקסי הזיכרון לשואה ולגבורה, לכינוסים ולאירועים חברתיים.
שישה מיליון עצים לזכר קורבנות השואה
קק"ל התחייבה במסגרת תכנית "מיליארד העצים" (planet the planet) שיזם האו"ם (UNEP) לטעת 6 מיליון עצים בארץ לזכר קורבנות השואה בעשר השנים הקרובות, כפי שנגזר מהצהרת האו"ם בוועידת ניירובי לנטיעתם של מיליארד עצים חדשים בכל רחבי העולם למען המאבק בהתחממות הגלובלית. יוזמת התכנית, פרופ' וונגארי מטאי, הייתה זוכת פרס נובל לשלום לשנת 2004, שקראה למאבק בהתחממות כדור הארץ.
ראשון הנוטעים לזכר קורבנות השואה היה מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, בעת ביקורו האחרון בארץ. בתעודת נטיעת העץ, לראשונה מופיעה פיסקה המדגישה את תרומת העץ שניטע להפחתת התחממות הגלובלית. כל עץ שניטע סופח במהלך חייו 1.5 טון פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה. לפיכך, נטיעתם של 6 מיליון עצים נוספים יסייעו בספיחת 2.86 מיליון טון נוספים.הגלובלית.
אבן זיכרון לזכר 4 גיבורות המחתרת היהודית באושוויץ – בירקנאו
אנדרטת אבן הזיכרון הוקמה באתר ההנצחה לקדושי זגלמביה
לזכרן של ארבע גיבורות המחתרת היהודית שנתפסו והוצאו להורג באושוויץ – בירקנאו. ב- 7 לאוקטובר 1944 פרץ בברקנאו מרד הזונדרקומנדו – עובדי כפיה שפינו את הגופות מתוך תאי הגזים ושרפו אותם. ארבע הנשים הצעירות שעבדו בבית החרושת "אוניון" חירפו את נפשן והתגייסו לסייע למרד. הן הבריחו למורדים אבקת שריפה ששמשה לפיצוץ אחת המשרפות. הגרמנים דכאו את המרד באכזריות וב- 6 בינואר 1945 (כ"א בטבת תש"ה) תלו את ארבע הנשים בפומבי. אלה שמות גיבורות המחתרת שנרצחו על ידי הנאצים: אלה גרטנר (בנדין – זגלמביה), אסתר וייסבלום (ורשה), רגינה ספירשטיין (בנדין – זגלמביה), רוזה רובוטה (צ'חאנוב)



